גיליתי, שבמשך השנים הרבות כשבאתי ללמד את הצוותים שלי בפנימיות או את צוותי הדרכה השונים שפוגשים אותי בסדנאות והרצאות,
שבכל פעם מבקשים- ״תן לנו כלים.. ״
״אנו רוצים לעבוד עם הילדים אבל לא יודעים אז תן לנו כלי שעובד..״
כאילו יש מתכון, כאילו אם תעשו כך וכך הכל יעבוד..
ואני חוזר ואומר להם-
״הכלי זה אתם ואתן!!!״
מה שנפגע פה זה הקשר האמון והביטחון באדם,
ולכן מה שיתקן זה קשר אמון וביטחון באדם.
ופה אתם נכנסים עם הלב
שלכם לתמונה,
אתם הgame changers
כל תורה מקצועית כזו או אחרת
היא רק זו שמארחת את הלב הגדול שלכם,
את היכולת להסתכל בעיניים,
את היכולת להיות עד (witness ) לטראומה,
היא זו שמהווה פלטפורמה לנשמה הגדולה שלכם.
רק את זה תדאגו להביא
ובעיקר להאמין בעצמכם
כי אם תאמינו בעצמכם שאתם הכלי-
אזי יאמינו הילדים בכם.
״ועשו לי מקדש- ושכנתי בתוכם״
״ושכנתי בתוככם״
אתם , הלבבות שלכם,
תהיו המקדש שלי אומר לנו הקב״ה.
המשכן עצמו הזהב והעצים הם פלטפורמה..
לולי הנוכחות שלכם והלב שלכם
הכלי , המשכן, יכול להיות כמו איזו חללית שעפה לה חופשי ברחבי החלל ולא מחוברת לשום משימה ומקום..
וככה בשליחות,
במסירות נפש,
אנחנו מהווים מקום לחניית השכינה בתוכנו.
והאחיין המתוק שלי
לוחם עז הנפש,
הוציא לכבוד הפורים לחן
שמעיף לי את הדמעות
החוצה,
שמסמל את היותנו שליחים,
מוסרי נפש למען העם שלנו,
בחינוך, בטיפול, בהגנה על מדינת ישראל,
בהתנדבות בשלוה
וישנם כאלו שלזכרם הלחן,
שזכו להיות כלי קודש במערכה הזו
ולא שבו לביתם 